"טוב הבנתי, אז למה אני לא שם? הבנתי ובכל זאת עדיין…." מתאמנת בתהליך אימון.

להיות כבר שם? שם בזוגיות, בעבודה טובה, בפרנסה מכובדת, שם לא נעלבת, בטוחה בעצמי, שם לא מתקרבנת ….

ה"כאן" לפעמים לא רצוי. לא נעים. לכן כמה שיותר מהר,בוער הרצון לזוז למקום אחר….ל"שם"….

ההנחה היא שה"כאן" הכואב הוא רע לנו , וה"שם" הוא המנוחה והנחלה.
האם זו האמת?
לכאורה כן.
כן, כי התהליך שאנו לוקחים על עצמנו מוביל למקום חדש, שכנראה מתאים לנו יותר שהרי זזנו מאיפה שאנחנו,מאותו מקום שלא נעים אורצוי לנו.

כן, כי גם אם לא עשינו תהליך, ולא ממש השתנתה המהות, עדיין כמו בפתגם המפורסם של הרקליטוס: "הכל זורם. אי אפשר להיכנס לאותו נהר פעמיים. זה לא יהיה אותו הנהר ולא אותו האדם."

הרי שמעצם הזמן שהשתנה, אנחנו לא אותו דבר בדיוק וגם הסביבה אינה זהה. במצב הזה ה"שם" שונה מה"כאן" לא בטוח אם יותר נעים אולי דווקא יותר כואב כיהייאוש גדל שהרי המהות לא השתנתה והזמן עף… ההחמצה נהיית נוכחת יותר כואבת יותר.

ואולי אפשר נקודת מבט אחרת? ה"שם" היותר טוב/מתאים לנו  הוא למעשה תוצאה של עבודה מה"כאן" גם אם ה"כאן"כואב. כלומר יש ל"כאן" תפקיד ובזכותו נגיע ל"שם".

אם ה"כאן" לא היה מעיר אותנו, כנראה לא היינו עושים צעד ל"שם" אלא מתגלגלים עם מה שהזמן מזמן לנו, לאו דווקא הבחירה שלנו.

ב"כאן" יש לנו את ההזדמנות ללמוד מה מעכב אותנו מה מניע אותנו. ב"כאן" יש את הרצון לשנות, להשיג, לחלום. מה"כאן" שהוא ההווה שלנו, ניתן לתכנן ולסמן את השביל שיגיע ל"שם" או יותר מדויק שייצר את ה"כאן" החדש.

רוצה להציע לקבל את ה"כאן" גם כשהוא כואב, גם כשהחוויה ב"כאן" מתסכלת: כמו החמצה, עצב, בדידות, מתוך האמונה שהקבלה של מה שיש כרגע ב"כאן" מייצרת את התנועה להגיע ל"שם". זאת על ידי המידע שה"כאן" מספק לנו, המוטיבציה לשנות את החוויה שמביאה אותנו לסבל.

מה נשנה אם אנו לא מכירים בדבר בו רוצים שינוי? אם לא נכיר בדבר שמעכב אותנו "כאן" בדרך ל"שם"?

והאם בכלל יש מקום כזה "שם"?

הרי כשאני "כאן" אני רוצה ל"שם". אולם כשאני "שם" למעשה זה ה"כאן" החדש.

לכן אני תכל'ס תמיד כאן. בזמן נוכחי.

כשנהיה בזמן הווה -ב"כאן",וניתן לו את כל כולנו בקבלה של מה שיש בו, בלמידה ממה שחווים "כאן", הרי שההתנסות, הלמידה, בלי משים מייצרת טרנספורמציה והתפתחות וה"שם" נהיה כאן תוך כדי.

אם אני מושקעת ב"שם" אני לא מפיקה מה"כאן" את החוויה הלמידה ההתפתחות ואז ה"שם" שאנו רוצים אולי לא יגיע.שהרי רק ב"כאן" /ב"הווה" אני יכולה לבצע פעולות (הרי ה"שם" עוד לא כאן) .

"שם" יכול להיות מטרה, יעד, רצון, כמיהה, תשוקה. אולם כל החלטה או צעד שאעשה לעבר ה"שם" מונחה מה"כאן". בלי למידה כאמור ה"שם" יהיה מה שהזמן מזמן.

יתרה מכך אם אני מושקעת ב"שם",כשהוא יהפוך ל"כאן"אהיה כבר מושקעת ב"שם" הבא החדש ולא אוכל ליהנותמה"כאן " שהיה "שם" וכל כך רציתי אותו.

מסובך?
ברחוב סומסום, היטיבו ממני להדגים מהו "שם".

ואני "כאן"