יום ביומו אנחנו מבצעים הרבה פעילויות ונראה כאילו הן כתוצאה מתהליך קבלת החלטות מודעת ומובנית אבל למעשה הן הרגלים!
חלק מההרגלים נראים קטנים ולא מאד חשובים, אולם ההרגלים במצטבר מיצרים השפעה משמעותית על חיינו, הבריאות שלנו הכישורים שלנו מצבנו הכלכלי האישי הזוגי וכדומה.
רבים מההרגלים נוצרים בילדות מלמידה או חוויה או אירוע. לדוגמא: צחצוח שיניים לפני השינה ובקימה. כלב נובח מעלה רגש של פחד, במיוחד אם בסביבה הורה שמביע פחד, מהווה סימן לפעולת התרחקות/בריחה וכך מתקבע הרגל לפחד מכלבים. סביבה ביקורתית שמייצרת הרגל של הימנעות כדי להימנע מכאב של טעות.
אז מה זה הרגל? לפי צארלס דוהיג בספרו "כוחו של הרגל" הרגל בנוי משלושה שלבים שמיצרים לולאה שחוזרת על עצמה, מה שהופך את ההתנהגות /פעולה להרגל.
שלב הסימן- סימן שמהווה את הטריגר המפעיל.
שלב הרוטינה- הפעולה עצמה
שלב התגמול-מה שיוצא לנו מהפעולה /הסיבה בגינה מבוצעת הפעולה וזה מה שמיצר למוח את הרצון לזכור אותה.
יש המוסיפים שלב הרגש כמיהה או פחד לפני הפעולה.

בשנות ה-90 מחקר שנערך ב MIT על עכברים שפך אור על אופן פעולת ההרגל. העכברים היו צריכים למצוא את הדרך לקוביית שוקולד במבוך. מעקב אחר הפעילות המוחית שלהם בפעם הראשונה הראה פעילות מוחית מאד גבוהה. אולם בפעמים הבאות כאשר העכברים כבר למדו היכן השוקולד הפעילות פחתה. זה מעיד על אפשרות המוח לבצע משימות ביעילות ובחסכון אנרגייתי. דמיינו שכל פעולה כמו להרים רגל כדי לעלות מדרגה, לקחת כוס למלא מים ועוד תהיה כרוכה במחשבה תכנון בדיקת מידע אפשרויות ובחירה מודעת. זה מאד לא יעיל ומעייף.
ההרגלים הופכים לאוטומטים כך שאין יותר צורך לחשוב לתכנן לנתח את המצב המוח שולף פעולה מתוך הניסיון וההקשרים שלמד. מהיר יעיל וחסכוני. הוא גם נוח ומיצר שיגרה מה שנותן לנו חווית וודאות ובטחון.
אז מה מביא אותנו לרצון לשנות הרגלים? והאם הרגלים שמוטמעים בנו כאמור שנים רבות מילדות ניתן בכלל לשנות?