מאמנת א-נשים באמצע החיים, שחווים החמצה או תקיעות, בתחומי הזוגיות פרנסה וקריירה, בדרך למימוש עצמי.

כבת של גננת מאמנת בנשמה, אני מאמינה באדם ובפוטנציאל שיש לכל אחד.

כבת של איש ציבור אני מאמינה במנהיגות ושליחות.

מסע חיי, תמיד נגע באנשים: הדרכה, יעוץ, העצמה, הנעה, תמיכה ופתרון בעיות. כמפקדת קורס מ"כיות, כמרצה באוניברסיטה, כמנהלת שיקום שכונות, כיזמית ומנכ"לית של עסק בהיי טק, כיו"ר ומנהלת בהתנדבות עמותת הורים, מנחה סדנאות או חברה.

מה הביא אותי לאימון?
שום דבר דרמתי. מסלול חיים רגיל כמו רובנו, שכלל עליות וירידות, רווחים והפסדים, אהבות ואכזבות, הצלחות ואתגרים, התרגשויות פחדים ולחצים.
עברתי גם פרידות משמעותיות וגם אבחון בפיברומיאלגיה. מכל תקופה קיבלתי מתנה – אימהות, חיבור לריקוד, אהבה, עשייה, הכרות מחודשת עם עצמי, ומסר נדיב לעשות אתו עבודה.

המפגש בין התחנות נגע באנשים, ומסע ההתפתחות האישי שלי על הניסיון והידע שנצבר, הביא אותי להתחבר ולהתמקד בעיסוקי כמאמנת אישית ועסקית בעשור האחרון כשמאחורי עשרים וחמש שנים שהכינו אותי לדיוק שלי כמאמנת מהחמצה למימוש עצמי.

החמצה או תקיעות מניסיוני זו חוויה לא נעימה אבל לא בהכרח דרמתית אלא חוויה אנושית חלק ממהלך החיים.

היו תקופות שהייתי בחוויה שאני במרכז העולם, בשיא מהפיכת המידע והתקשורת כשאינטרנט עבר דרך חיוג הטלפון דרך מודם… לפני שהיה  WWW.  החוויה הייתה של חלוצים שבונים "חומה ומגדל", כשתוכנית המחשבים היחידה בטלוויזיה הייתה קליק, בה ניסיתי להלהיב על עבודה מרחוק דרך האינטרנט. הכל היה חדש, מרתק, מרגש. חווית ההצלחה תחושת השייכות לעולם האינטרנט וההיי טק המתפתח.

חוויתי גם "כישלון". חוויה חדשה, שהרי תמיד הייתי תלמידה מצטיינת’ קצינה מצטיינת’ סטודנטית מצטיינת. התקדמתי מהר בצבא באקדמיה בשיקום שכונות. הכל בקלות. והנה אני תקועה בהחמצה של מה שנראה מבטיח. תקופה שלימדה אותי דבר או שניים על עסקים, על החלטות על הפסדים. הבועה של שנות האלפיים שמחקה לא מעט חברות קטנות הייתה השיא. תקופה בה מצאתי את עצמי באשפוז ארוך עם אנדומטריוזיס עוד מחלה נשית שקופה כשעוד לא ידעו הרבה עליה. וברגע שהסכמתי להתבונן ולקחת אחריות, זה הפך לאתגר: סדרתי, החלטתי, העזתי, פתרתי, מיזגתי,  ניהלתי, פרקתי, חיברתי מחדש… הייתה זו תקופה מרתקת של לידה. תרתי משמע :).

הייתי חזקה. כמו תמיד. פתרתי. כמו תמיד.

נראה שייצבתי הכל. בדיעבד היציבות הייתה רק שלב שאפשר לי מרחב רגוע להמשך המסע. האנדו העיר אותי אבל עם אבחון הפיברומיאלגיה, הבנתי שמשהו בי, חלק בתוכי ביקש להיות "חולה" ולא חזק. כששאלתי למה? לא קיבלתי תשובה. כששאלתי "מה זה רוצה להגיד לי?" הבנתי. עלי לעצור לרגע את ההרגל האוטומטי לרוץ לסדר לפתור ולנצל את ההזדמנות להתבוננות פנימית.

כשהסכמתי לקבל את המציאות, גיליתי שהמחלה היא סוג של מתנה. הזוי? אבל אמיתי. היא מסר נדיב שנשלח אלי על מנת שאעשה עבודה עם עצמי.

מעבר ללידת בני, ילדתי את העסק מחדש ואת עצמי מחדש. הכרתי את כוחותיי את אמונתי. את כישרונותיי ואת אהבותיי. צעד צעד עם שקט של עסק קטן מסודר ומניב יצאתי למסע הבא המסע אל עצמי. לקחתי את הזמן לטפל בעצמי, חיברתי את הנקודות. למדתי, גיליתי את עולם ההעצמה ההתפתחות האישית האימון הטיפול והתיישב לי כמו כפפה ליד. הרגשתי בבית.

ומזה עשר שנים מאמנת בחדר האימון שלי מהחמצה למימוש עצמי, מרצה ומנחה סדנאות בתחומי היזמות וההתפתחות. באמונה מלאה שכולנו זקוקים מדי פעם בשלב כזה או אחר בחיים לתמיכה, אוזן קשבת, עצה טובה, תחושת בטחון כשהפחד חזק, אמונה כשהייאוש שולט, לדחיפה קטנה כשההעזה מציצה, לתמיכה כשמרגיש לנו לבד עד שנעבור מחוויית תקיעות והחמצה לחוויית מימוש עצמי עם כלים ומודעות שילוו אותנו.

ככל שנלמד ונתרגל כלים של מודעות, חוויות התקיעות או ההחמצה תהיינה עוצמתיות פחות, מופיעות פחות. נצא מהן מהר יותר, בקלות יותר, גבוה יותר.

תקיעות והחמצה משמשות תמרור הארה שחובק הזדמנות אם רק נסכים להתבונן וללמוד.

וכאן אני נכנסת 🙂

המשפטים האלה, שעולים אצלי בפגישות, אולי מוכרים?

  • אני בת 35 והשעון מתקתק?
  • אני בן 29 ועדיין ממלצר.
  • אני בת 50 תקועה בעבודה שאני לא אוהבת ולא מממשת את עצמי.
  • אני בן 42 יושב בעבודה והחלום לעסק מתרחק.
  • אני בת 33 ועדיין נשענת כלכלית על ההורים.
  • פתחתי עסק והוא תקוע.

החלטה בפתח והתקיעות נשמעת כך: מצד אחד, מצד שני, מצד שלישי…

אם מצאת את עצמך בין המשפטים, אותך אני מחפשת, מתחברת ומזמינה לעבוד יחד בדרך למימוש עצמי, מתרגשת אתך בכל צעד והישג שנולד בדרך.

אני עובדת בגישה אינטגרטיבית. משלבת כלים ומתודות מעולמות ותחומי תוכן שונים. אני מאמינה  בקשר שבין גוף לנפש, בין אישי לעסקי, בין מילים לתנועה. החיבור והתדר בין המתאמן או הנועץ לביני, הוא המנוע.  הגישה האינטגרטיבית מאפשרת  לי להיעזר בכלים בהתאמה אישית באופן גמיש וממוקד לאדם בזמן נתון.

בין המתודות עמן אני עובדת: אימון, יעוץ, שיטת "העבודה", שיטת הדיאלוג הפנימי, הדרכה, הוא ופונופונו, כלים מעולם היזמות והניהול, כלי מגע מבית עוצמת הרכות וגם עקרונות מעולם הריקוד.

אני לא מבטיחה "נוסחת הפלא לאושר" או "חיים מושלמים בחמישה צעדים", אני לא מבטיחה חתן או כלה, אקזיט לעסק, חשבון בנק מלא או משרת החלומות. אבל מבטיחה: להקשיב , להכיל, להציע,לאפשר, ללוות, לייעץ, לנסות, לחקור, לאתגר, לתמוך, לפרוש "רשת בטחון" ולהחזיק אמונה  בזמני "נפילה", לחזק, ולעודד כשהייאוש גובר, עד שהשינוי מורגש צעד צעד ונבנית חווית המימוש בהישגים ממשיים כפי שמתאימים לך בזמן הזה.

כל זאת באמצעות מפגשים בסביבה ביתית חמה ומאפשרת, כלים מגוונים, ידע, ניסיון, הדרכה, תמיכה ורשת בטחון.